אל-אנדלוס: בסוף מערב

אל-אנדלוס היה שמה של ספרד בפי האסלאם: השם נגזר משבטי ה(ו)אנדלים שישבו במערב הים התיכון, או לפי הסבר אחר, מיבשת אטלנטיס האגדית או מהאוקיינוס האטלנטי.

המוסלמים כבשו את ספרד מידי הנוצרים-הויזיגותים בשנת 711, ושלטו או גרו בה עד לגירושם הסופי ממנה יחד עם היהודים בשנת 1492. במהלך כ-600 שנות קיומו יצר האסלאם האנדלוסי במערב הים-התיכון זהות, תרבות ואמנות ייחודיות ונבדלות מהאסלאם המזרחי. התערוכה פותחת צוהר אל העידון האנדלוסי בתרבות ובאמנות, בשירה ובמוזיקה.

בספרד המוסלמית והנוצרית התקיים דו-שיח מרתק בין האסלאם והיהדות. בדו-שיח זה לקחו חלק שליטים מוסלמים, אנשי רוח יהודים, משוררים, סופרים ומדענים. המוסלמים נזקקו ליהודים שישבו בספרד והכירו את הליכותיה, ואילו היהודים, שחלקם הפכו לעוזרים לשליטים, השתמשו בידיעותיהם ובמעמדם כדי להיטיב את מצב הקהילה היהודית בספרד ובארצות השכנות. מפגש התרבויות היהודית המוסלמית, והנוצרית הצמיח יצירות נפלאות בספרות, בשירה ובאמנות.

התערוכה מציגה כלי-בוהק ספרדיים מוזהבים, שנהב ותכשיטים, אריחים צבעוניים ששימשו לעיטור האלהמברה ומבני אצולה נוצריים בסגנון המודח׳ארי (משלב אלמנטים מוסלמיים ונוצריים). כל זאת לצד איורי כתבי-יד (העתקים) של הקוראן, התנ״ך, רומן ביאד וריאד ושל מזמורים נוצריים, אשר מתעדים את הפולחן הדתי כמו גם את חיי היום-יום בין מוסלמים, יהודים ונוצרים בספרד.

החפצים וכתבי-היד האנדלוסיים והמודח׳אריים מוצגים על רקע איורי מסגד קורדובה, ארמון האלהמברה, ובתי הכנסת היהודיים של טולדו הממחישים את ׳שפת הקשתות׳ האנדלוסית, אשר מהדהדת את המוזיקה והשירה שבוצעה בחללים של ח׳ליפים ואוהבים.

הגם שדו-הקיום (ה-convivencia) בין בני שלוש הדתות היה לעיתים שברירי, הוא זה אשר הקנה לאל-אנדלוס את אופייה החד-פעמי ההיברידי, המשפיעות על הזהות ההיספאנית עד היום: מקשתות וחצרות פאטיו עם עצי-תפוז – ועד הצבע האדום וריקוד הפלמנקו.

"תור הזהב" האנדלוסי מגלם את הפריחה ביחסים בין יהודים למוסלמים, פריחה שיצרה קרקע פורייה להתפתחות תרבותית עשירה.

אולי נוכל גם בזמננו ליהנות מ"תור זהב" שכזה.