תערוכות קבע

גלריות הקבע במוזיאון

התצוגה בגלריות השונות מאורגנת בסדר כרונולוגי. בסיור בה מתחילתה ועד סופה, מתקבלת תמונה פנורמית של האמנות הייחודית שהתפתחה מראשית האסלאם במאה השביעית, ועד להתפוררות האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אך בה בעת, התערוכה המוצת בארונות התצוגה גם יורדת לדקויות. המוצגים השונים ממחישים את קשת האפשרויות, ומגוון הסגנונות האופייניים לכל שושלת שלטונית. התצוגה מקיפה את התקופה האומיית, דרך העבאסית, הסאמאנית, הפאטימית, הסלג'וקית, הממלוכית, המונגולית, התימורית, הצפווית, המונגולית והעות'מאנית. כל תקופה והתרבות החומרית שלה וסיפור אחד לכולן.

קומת קרקע

אוסף השעונים

קומת כניסה

סיפורו של האסלאם

אמנות בתקופה המוקדמת

אמנות ימי הביניים

קומה עליונה

אמנות איראנית מאוחרת

אמנות עות'מאנית

אמנות מוגולית

הסיפור שמאחורי האמנות 

התרבות החומרית מספרת לנו את סיפורם של ארצות ועמים. אוספי הקבע במוזיאון לאמנות האסלאם, הנפרשים על פני שש גלריות, מעניקים מבט נרחב על האמנות שהתפתחה בציוויליזציה העצומה והמפותחת שצמחה בצל קורתה של דת האסלאם, על פני ארצות רבות ובקרב עמים אינספור, במאות השביעית ועד המאה ה-19.

משק כנפי ההיסטוריה שנשמע בחצי האי ערב במאה השביעית, כשדבר האלוהים התגלה לנביא מוחמד, סימן את לידתה ופריחתה של הדת החדשה, ולא פחות מכך, של האמנות החדשה, אמנות האסלאם.  האימפריות הישנות, הביזנטית והסאסאנית הפרסית, התמוטטו  ברעש אדיר בעקבות רצף של קרבות שבהם ניצחו הערבים. השלטון המוסלמי התפשט עד מהרה על פני מצרים וסוריה, פרס ומסופוטמיה (איראן ועיראק), תורכיה, הודו, אפגניסטן ועד ספרד, והחזיק מעמד במשך 1200 שנה, עד לסוף התקופה העות'מאנית. 

הערבים, יש לציין, לא חגגו את ניצחונותיהם במחיקת העם הכבוש, לא החריבו את היכלותיהם, ולא ניתצו את כליהם של העמים שפלשו לארצם. הם השכילו לאמץ לחיקם, ידיהם ומכחוליהם את הטכניקות המקומיות, הצבעים, העיטורים והחוכמה של עמי האזור אותו כבשו. האמנים החדשים למדו בענווה ובמסירות את המסורות המקומיות העתיקות שספגו בעיניהם והשתמשו בהן כהשראה. הם חיקו את הקרמיקה, הזכוכית, התכשיטים ויתר החפצים עד לגבול מסוים. בפריטים שיצרו הטמיעו את המסורות המקומיות, אך גם טבעו בהם סימני היכר משלהם. כך, בהדרגה, התפתח סגנון חדש. באופן זה, ינקה התרבות המוסלמית ממורשת העולם העתיק ובו בזמן, התפתחה לתרבות מזהירה בפני עצמה. ויהיה זה מן הצדק, אם יש צדק בהיסטוריה, שכשזמנה יגיע, אמנות האסלאם עצמה תעשה למקור השפעה על תרבות המערב המתחדשת.  

תצוגת הקבע שופכת אור על נושאים רבים, ובהם התפשטות האסלאם, ההתפתחות הטכנולוגית והתרבותית של הציוויליזציה המוסלמית, אמנות הכתב הערבי, עיקרי דת האסלאם ומרכזיות הקוראן. 

רק כרבע מאוספי האמנות והארכיאולוגיה של מוזיאון האסלאם מוצגים בגלריות. האוסף כולו, המונה 4000 פריטים, כולל חפצים לשימוש יום יומי - קרמיקה, כלי מתכת וזכוכית - בצד שכיות חמדה כתכשיטים, שטיחים, מיניאטורות, כלי נשק ועוד. באסופת דפי קוראן עתיקים אפשר לחזות ביצירות קליגרפיה מופלאות. כל אלה  מבטאים קשת של סגנונות על פי תקופות, אך בה בעת הם בעלי תווי היכר משותפים. 

עושר הפריטים הוא גם עדות לחוש האסתטי המפותח, והיכולות האמנותיות והטכניות המפותחות של האמנים המוסלמים, שפעלו במסגרת מגבלות דתיות רבות. אמנות האסלאם אינה מתנזרת לחלוטין מציורי דיוקנאות. אין בקוראן איסור מפורש על ציור דמויות אדם ובעלי חיים. ועל כן, יש ייצוג לדמויות בכתבי היד ובכלים (כל עוד לא נועדו למסגדים או לשימוש דתי). דיוקנאות נפוצים בעיקר בכתבי יד חילוניים. אמנות האסלאם אף אינה מתבלטת בפאר והדר. כשביקשו המוסלמים לפאר את אמנותם, הם שיבצו בכלי מתכת חוטי כסף וזהב ושילבו אותם גם באריגים, עיטרו בבוהק מתכתי את הקרמיקה והזכוכית והזהיבו את כלי האמייל.

ייחודה של אמנות האסלאם בא לידי ביטוי גם בקליגרפיה שלה, כביטוי ליוקרת הקוראן ולשונו ושל מאפייני הכתב. המוטיבים והצורות של הכתב הערבי באים לידי ביטוי בעיטור של מבנים, כלים ואריגים.

אוספו של חוקר האסלאם הנודע, פרופ' ליאון אריה מאיר, שלו מוקדש המוזיאון, שימש כבסיס לאוסף האמנות של המוזיאון. אך הוא היה ראשוני בלבד. איסוף שיטתי יותר נעשה על ידי פרופ' ריצ'רד אטינגהאוזן, היסטוריון ומומחה עולמי לאמנות האסלאם, ושהופקד על מלאכת הקמת האוסף והגדלתו.

עוד על המוזיאון: אירועים בירושלים, מוזיאונים בישראל, מוזיאונים מומלצים בישראל , הפעלות לילדים