תערוכות עבר

התערוכה: "קפה – מזרח ומערב" בוחנת את הקפה כתופעה דתית כלכלית, תרבותית וחומרית.

הקפה נחשב למשקה הנחשק, המסתורי והפופולרי ביותר בעולם כאשר יותר מ- 500 מיליון כוסות נלגמות ממנו מידי שנה. אבל הקפה הוא לא רק משקה, הוא תופעה. במהלך מאות השנים האחרונות השפיע הקפה על התרבות, הכלכלה והחברה של יבשות שלמות. התערוכה קפה – מזרח ומערב בחנה את הקפה כתופעה דתית כלכלית, תרבותית וחומרית.  למידע נוסף

זמן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים בחיינו. כמעט כל אירוע שאנו חווים קשור למושג הזמן: אנחנו פועלים על פי לוח זמנים שקבענו מראש, מנסים 'לנצל' את הזמן, מגיעים לפגישות "אחרי" או "לפני" הזמן, רצים אחריו, ממתינים שיחלוף, חיים את ההווה, מתכננים לעתיד ומתענגים על העבר. ועם כל זאת השאלה הנצחית "מהו הזמן?" נותרה חידה בלתי פתורה ומסתורית. למידע נוסף

אל-אנדלוס היה שמה של ספרד בפי האסלאם: השם נגזר משבטי ה(ו)אנדלים שישבו במערב הים התיכון, או לפי הסבר אחר, מיבשת אטלנטיס האגדית או מהאוקיינוס האטלנטי. למידע נוסף

התערוכה מאירה תופעה חדשה בחברה היהודית ובחברה הפלסטינית בישראל: נשים המגיעות מחברות שמרניות יוצרות אמנות הפורצת את גבולות החברה ממנה הן מגיעות. בתערוכה יוצגו עבודותיהן של 15 אמניות פלסטיניות ויהודיות-דתיות המשקפות התרסה, זעם, תחושות מחנק, כמיהה לשחרור ורצון לפרוץ את גבולות תפקידי המגדר המסורתיים. הן מבטאות את המתח בלתי נסבל בין המרחב הדיגיטלי – גלובלי בזכותו הן נחשפות למתרחש בעולמות אחרים לבין התחזקות מגמות הדיכוי כלפי נשים בחברות שבהן הן חיות. עם זאת, האמניות בתערוכה בוחרות לחיות בקהילותיהן וליצור במרחב של חירות אישית ומודעות ביקורתית. למידע נוסף

צורפות היא שפה. שפה, שאוצר המילים שלה הוא מתכות שונות, אבנים יקרות וחומרים חדישים ועכשוויים, המצטרפים זה לזה באינסוף דרכים, כשם שמילים מצטרפות למשפטים. התערוכה "שפת התכשיט" מציגה  על ציר זמן של כאלף שנים דיאלוג בין תרבות, דת, עבר והווה. למידע נוסף





אנו נולדים לתוך מציאות מסוימת. לתוך גיאוגרפיה, היסטוריה, אקלים, תרבויות, מוסכמות, מעמדות, מסורות, ערכים ועקרונות. מציאות שמעצבת את האישיות, הזהות והאמונות שלנו, מציאות שמשפיעה על האופן שבו אנו חיים ומתנהגים, וכזו שמקעקעת את נקודת המבט שלנו והאופן שבו חושבים. מציאות סובייקטיבית.

אסופה של עשרים מסרים, נרטיבים מחשבתיים שקועקעו בזיכרון הקולקטיבי שלנו, מבטאים למעשה פרדוקס מקומי. עצם קיומם לא מאפשר פתרון לקונפליקט שבו מדינת ישראל מתקיימת במרחב המזרח התיכוני, אך למעשה איננה מתפקדת כחלק ממנו. למידע נוסף

התערוכה "לגיטימיות של נוף" - תערוכת יחיד של הצלם יעקב ישראל, מסכמת פרויקט צילום בן 16 שנים בהן יצא יעקב לצלם כפרים ערביים, בדואים ודרוזים בישראל ובשטחים, מעין מסע דרך הנופים הסוציו פוליטיים במדינת ישראל ובשטחים. מטרת התערוכה היא לפתוח חלונות לסיפורים של המקומות האלה שבלעדי הצילומים נדמה שלא היו מתקיימים. סדרת הצילומים מעוררת מחשבה אודות מקומות שנשכחו בחברה הישראלית ומעלה לדיון את אופני הראייה הסלקטיבית בה משתמשים ישראלים רבים על מנת לברוח מהמציאות כצורת התמודדות עם המצב הפוליטי בארץ. למידע נוסף

555 חמסות שונות הוצגו בתערוכה המוקדשת כולה לחמסה, אחד המוטיבים והחפצים הנפוצים ביותר בתרבות העממית. החמסה הפכה ברבות השנים מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי הן בקרב התרבות המוסלמית והן בקרב זו היהודית לחפץ אייקוני המייצג תרבות ואמנות עממית. בתהליך של אבולוציה תרבותית הפך ייצור החמסה למסחרי והיא חדרה לתחומי חיים רבים: לפרסומות וכרזות רחוב, לבתי עסק ולמוסדות ציבור, כמחזיק מפתחות וכתליון למכוניות. שכבות רבות באוכלוסייה עושות כיום שימוש בחמסה והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית של ישראל 2018. למידע נוסף

 

התערוכה הציגה מבחר עבודות של מעצבים צעירים העוסקות ביחסי הגומלין התרבותיים והאסתטיים שבין המזרח למערב, בין ערבים ליהודים, בין ישראל לאירופה, בין המזרח התיכון לישראל ובין הערבית לעברית. למידע נוסף

התערוכה ביקשה לבחון כיצד אמנים מקומיים פלסטינים וישראלים מאמצים מוטיבים שונים שקשורים לאמנות העיטור המוסלמי הידועה בשם ערבּסק ומשלבים אותם בעבודתם תוך שהם יוצקים תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים. למידע נוסף





תערוכת מיקום חדש: חפצים ישנים | יצירות חדשות, עסקה בנושא של פרספקטיבה חדשה ומקורית על אלמנטים שכולנו מכירים. לחפצים, כשהם לעצמם, אין חשיבות אלא זו שאנחנו מייחסים להם. שנים-עשר היוצרים בתערוכה "מיקום חדש" – אדריכלים, מעצבים, אמנים ואמני וידאו – התייחסו לחפצים מתצוגת הקבע של המוזיאון ויצרו בהשראתם יצירה חדשה שמעניקה פרשנות אישית למוצג שבחרו, מאריכה אותו או מטעינה אותו בתכנים חדשים. למידע נוסף

.

תערוכת היחיד של דור גז הציגה את חלקו השלישי של פרויקט רחב היקף בשם “האדם החולה של אירופה“, שחלקיו הקודמים הוצגו בכמה מוזיאונים ברחבי העולם. גז בחן את ההיסטוריה התרבותית והלאומית של כמה מדינות, שקמו על חורבות האימפריה העות'מנית מבעד לסיפוריהם האישיים של יוצרים ואנשי רוח שפסקו ליצור בעקבות אירועים טראומתיים בהיסטוריה של עמם. למידע נוסף

תערוכת "זמנים מודרניים" יצרה שילוב ייחודי בין עבודות של השען והאמן איתי נוי מתוך 11 סדרות חדשות המתכתבות עם תערכות השעונים המוצגת במוזיאון. במרכז התערוכה עמדו מושג הזמן המודרני, מכשירי מדידה והשעונים המכניים. נוי יצר שעונים בעיצוב חדשני שעוסקים בקונספט הזמן בהיבט הפילוסופי. למידע נוסף

.




תערוכת הכרזות העכשוויות "אות מאיראן" הציגה את פסגת הישגיהם של מעצבים גרפיים איראניים, שזכו להכרה ולהוקרה בתערוכות בינלאומיות של כרזות בעשור האחרון. הכרזות הנוגעות בתחומי החיים התרבותיים והפוליטיים באיראן, הציגו את התפתחות התקשורת החזותית האיראנית ב-40 השנים האחרונות. למידע נוסף 

.

התערוכה "טיראז: רקמה מקומית" שפכה אור על תרבות ייחודית ומרתקת באמצעות התבוננות בלבוש המסורתי של נשים פלסטיניות בתקופה שבין 1948-1880. בד בבד, התערוכה העלתה את זיכרון העבר הפלסטיני, דרך אפיון הזהות המגדרית, המקומית וההיסטורית של הנשים. למידע נוסף 

.

האמנית אנדי ארנוביץ הביעה את מחשבותיה על העולם שאנו חיים בו באמצעות צבעי מים וקולאז'. כמה מהעבודות כמו לקוחות מאזור החלום, ואילו אחרות רומזות-מזהירות שאנחנו עלולים לסכן את קיומנו. למידע נוסף 

.

התערוכה המרהיבה הציגה ציורים ותיאורי נופים צבעוניים של ארץ ישראל, שצייר דיוויד רוברטס במאה ה- 19. רוברטס, צייר וטייל סקוטי, ממובילי האוריינטליזם האנגלי, לא למד אמנות מעודו, ותיאר באופן חי ומרהיב את נופי עזה, בית לחם אשקלון, הר תבור, ירושלים ואזורים נוספים מארץ ישראל (פלשתינה). למידע נוסף