האדם החולה של אירופה: המלחין

דור גֵז
האדם החולה של אירופה:
המלחין

פתיחת התערוכה: 12 בינואר 2017
נעילת התערוכה: 18 באפריל 2017

תערוכת היחיד של דור גז במוזיאון לאמנות האסלאם מציגה את חלקו השלישי של פרויקט רחב היקף בשם “האדם החולה של אירופה“, שחלקיו הקודמים הוצגו בכמה מוזיאונים ברחבי העולם. כותרת הפרויקט מתבססת על מונח שנטבע בסוף המאה ה–19 לתיאור גסיסתה והתפוררותה של האימפריה העות‘מאנית. באמצעות מונח זה, בוחן גז את ההיסטוריה התרבותית והלאומית של כמה מדינות, שקמו על חורבות האימפריה, מבעד לסיפוריהם האישיים של יוצרים ואנשי רוח שפסקו ליצור בעקבות אירועים טראומתיים בהיסטוריה של עמם. מבטו של גז על אדריכלות, הלחנה, צילום וקרמיקה ארמניים כעל תמונת נגטיב הופך את התערוכה כולה למשל על סיפורם של הארמנים כמיעוט במסגרת האימפריה העות‘מאנית, כצורה בתוך צורה, כחלל בתוך חלל.

התערוכה נפתחת בתצוגה של חפצי קרמיקה מאוסף המוזיאון שיוצרו בערים איזניק וקוטאיה, שני מרכזי ייצור קרמיקה ארמנית שקנו להם שם ברחבי העולם. גז איתר את הפריטים באוסף המוזיאון והוא מציג אותם לצד כרטסת מארכיון המוזיאון המקטלגת את כולם כתורכיים.

במסגרת עבודת ווידיאו בת עשר דקות שעומדת בלב התערוכה, גז מתלווה אל מלחין ארמני בשם האגופ, שמשפחתו גורשה לירושלים בזמן הג‘נוסייד של העם הארמני במלחמת העולם הראשונה. זהו ביקורו הראשון של האגופ באתרים הקדושים בארמניה של ימנו. המלחין מצביע בעבודה זו על הקשר בין מעשה ההלחנה לנופי ארמניה, ועומד על כך שאת לחניו על ארמניה הוא ישלים רק לאחר ביקורו במקום. בעת הנסיעה אל האתרים הקדושים, נשמעת ברקע שיחת רדיו ארכיונית בין קומיטאס לסוני, שני מלחינים ארמניים ידועים מתחילת המאה הקודמת, המשווים את פעולת ההלחנה למסע ומצביעים על הקשר בין אמנות ההלחנה לנופיה של ארמניה.

את עבודת הווידיאו עוטפת משני עבריה סדרת קופסאות אור שנדמות במבט ראשון כעיטורים מתוך האריחים  המצוירים המוצגים בכניסה לתערוכה, אך מבט שני חושף כי אלו תמונות של תוכניות אדריכליות (מבט מלמעלה) של כנסיות ארמניות המתאפיינות בתכנון של צורה חיצונית שונה בתכלית מן הצורה הפנימית. גוף העבודות החותם את התערוכה, סדרה של ויטרינות ובהן הדפסים מתוך שקופיות זכוכית, חושף דימויים שהופיעו כנגטיבים בעבודת הווידיאו. שקופיות הזכוכית הוכנו כעזרים לימודיים באירופה, והן מתעדות את הצבא העות‘מאני במלחמת העולם הראשונה. בין השקופיות (דימוי מספר 3), נראה שר המלחמה אנוור פאשה, שהיה ממתכנני הג‘נוסייד הארמני.

דור גז (יליד ירושלים) הציג למעלה מ–30 תערוכות יחיד במוזיאונים ובחללי תצוגה בארץ ובעולם, בהם: מוזיאון לאמנות עכשווית (MOCAD), דטרויט; המרכז לאמנות עכשווית תל אביב; המכון לאמנות עכשווית (ICA), לונדון; מוזיאון הרוז, בוסטון; ארטפייס, סן אנטוניו; אולמות המוזיאקה, לונדון; מכון לאמנות עכשווית (KW), ברלין; מוזיאון תל אביב לאמנות; ומוזיאון פתח תקוה לאמנות. כמו–כן הציג גז בתערוכות קבוצתיות ובביאנלות רבות, בהן: הביאנלה באיסטנבול; הביאנלה בברלין; הביאנלה במוסקבה; הביאנלה בבנין; הביאנלה בבודפשט; הטריאנלה של החוף הצפוני בדנמרק; וידיאו ברזיל, הביאנלה לווידיאו בסאו פאולו; Palais de Tokyo, פריז; מוזיאון מטרופוליטן לצילום, טוקיו; מוזיאון MAXXI, רומא; המכון לאמנות בקליבלנד; והמוזיאון לאמנות מודרנית בבואנוס איירס. בשנת 2014, מונה גז לראש המחלקה לצילום בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.

ה“מלחין“ עתיד לנדוד מהמוזיאון לאמנות האסלאם לגלריה קאיוּ, באלי, אינדונזיה ולמרכז לאמנות DEPO, איסטנבול. התערוכה מלווה בקטלוג שחותם את שלושת הפרקים הראשונים של הפרויקט והופק בשיתוף עם 13 גופים מקומיים ובינלאומיים. הפרויקט רואה אור בתמיכתם של מפעל הפיס, אאוטסט ובית מלאכה לצילום.