אמנות ימי הביניים

הסלג'וקים היו שושלת תורכית, שהיגרה לאיראן והשתלטה עליה ועל אנטליה במאה ה-11. עם עליית הסלג'וקים לשלטון נשמע קול הלמות הפטישים ותנופת בנייה עצומה החלה בכל רחבי הממלכה.

מלבד האדריכלות, הקדרות היתה לאמנות הדומיננטית. מאפיינת אותה הצבעוניות וציפוי הבוהק שהשתכלל לבלי הכר. בתקופה זו, הפכו שתי ערים למרכז האמנות: קאשאן וריי. מהראשונה נותרו אריחי קרמיקה בוהקים, שנועדו לחיפוי בנייני ציבור ועוטרו בדמויות אדם או חיה, ואריחים למסגדים שעוטרו בדגמים צמחיים גיאומטריים או בקליגרפיה. ואילו הקדרים בריי, למדו מעמיתיהם המצרים שהיגרו לאיראן, ליצור חומר מלאכותי מתערובת של קוורץ וזכוכית שחיזק והעמיק את הזיגוג של הכלי. כמו כן, הם למדו לצייר מתחת לזיגוג ציורי חצר וצייד, עיטורי ערבסקות או חיות עשויות בבוהק על רקע לבן.

קבוצה נוספת של כלים מהמאות ה-12 וה-13 זוגגו בצבע כחול, או טורקיז-לבן, ועוטרו בחריטה וגילוף. במאה ה-12 השתכללו מאד כלי הברונזה והנחושת על ידי שיבוצם בכסף. האמנים הסלג'וקים אף הרשו לעצמם לייצר פסלוני ברונזה וחרס במסווה של חפצים שימושיים ככלי קטורת ומיכלים.

במאה ה-13, הממלוכים (1517-1250) - עבדים תורכים שהשתלטו על השלטון במצרים ובסוריה - תופסים את מקום האיובים, עמים ששלטו במצרים וסוריה. במשך שנים, שליטים ממלוכים נועזים הצליחו להדוף את ניסיונות המונגולים לנגוס בעולם המוסלמי. שלטונם הוכרע רק כשהעות'מאנים כבשו את מצרים.

בתקופה הממלוכית, מצרים הייתה מרכז חשוב של אמנות. אמני המתכת המצרים אימצו מסורות קדומות מסוריה ואיראן של שיבוץ בפליז, אך עד מהרה פיתחו סגנון מיוחד משלהם. הכלים ובהם קערות, מגשים, פמוטים וכלי קטורת מרשימים, שאבו את סגנון העיטור שלהם בין השאר מהאמנות המונגולית וזו של המזרח הרחוק. עיטור זה כלל ערבסקות משוכללות וכתובות שהתהדרו בשיבוצי זהב וכסף.

בתקופה הממלוכית בולטת גם טכניקת העיטור באמייל צבעוני ובהזהבה על כלי זכוכית. היפים שבהם היו מנורות למאור שיוצרו למסגדים. אוצר העיטורים כלל ערבסקות, קליגרפיה, דמויות אדם, סצנות משתה וציד.

אמנויות הכתב אף הן שגשגו במצרים ובסוריה. בפקודת הסולטנים הועתקו ואוירו ספרי קוראן בצד כתבי יד מדעיים וספרותיים. בציורים יש יסודות איראנים קלאסיים, אך הוא מושפע גם מהמוטיבים של המזרח הרחוק.

המונגולים הביאו את הקץ על הח'ליפות העבאסית השוקעת. ב-1207 תחת שלטונו של ג'נגס ח'אן אוחדו השבטים המונגולים וערכו כיבושים נרחבים באסיה ובאירופה, תוך זריעת הרס רב. באמצע המאה ה-13 הגיעו המונגולים לאיראן ועיראק וב-1258 כבשו את בגדאד בירת הח'ליפות. רק בסוף המאה ה-13 קיבלו על עצמם המונגולים את דת האסלאם. הם פתחו את מרחב שליטתם לאזור סחר חופשי בכל רחבי אסיה למן הים התיכון ועד חופי סין

השליטים המונגולים (1258-1336) הושפעו מהסלג'וקים ובנו מבני פאר. גם בתעשיית הקדרות המשיכו את המסורות הסלג'וקיות בעיקר של כלי הבוהק המתכתי. כלי המתכת הושפעו מהמוטיבים של המזרח הרחוק. השפעת אזור הסחר החופשי גרמה להשפעה סינית הניכרת בכתבי היד המונגולים שאיכותם יוצאת דופן. הציור מצטיין בביטוי מקורי, סגנון ריאליסטי ובכושר המצאה ודמיון.

*צילום: אבשלום אביטל