אמנות איראנית מאוחרת

סמרקנד, בירתה של הממלכה הייתה למרכז האמנויות של הממלכה, ונמצאו בה שרידי מבנים מפוארים. אבל רק בתחילת המאה ה-15 החלה האמנות התימורית לקבל את תווי ההיכר שלה כלי החרס והמתכת מתקופה זו נדירים. נראה שקדרי התקופה התמקדו בהכנת אריחים לחיפוי מבנים בשחור וכחול על רקע לבן, בסגנון המזכיר חרסינה סינית, מעוטרים בקליגרפיה ובדגמים צמחיים.

בתחילת המאה ה-15 החלה להתפתח אסכולת ציור בהראת' אליה עברה הבירה. הציירים הפיקו כתבי יד מפוארים וציורים מעודנים, שבולטת בהם ההשפעה הסינית. אסכולה נוספת התפתחה במקביל בעיר שיראז. הציירים שם עיצבו נופים מלאכותיים בצבעי כחול חיוור, ורוד, אפור ולבן.
עם עליית הצפווים חזרה לשלוט באיראן שושלת פרסית. שאה איסמאעיל שעלה על כס השלטון ב-1502, איחד את איראן. מכאן ואילך החלה להתבסס תרבות פרסית חזקה, שהגיעה לשיאה בתקופת שאה עבאס הראשון (1587-1629) בבירה המחודשת אספהאן.

השפעה חזקה מהמזרח הרחוק ניכרת בקרמיקה של הצפווים. בערים כרמן ומשהד ייצרו כלי קרמיקה מחומר דמוי חרסינה, שחופו בזיגוג טורקיז או ירוק, או עוטרו במוטיבים סיניים כגון דרקונים, עופות חול, עגורים ופרחי לוטוס בכחול על רקע לבן. בהמשך התפתחה איקונוגרפיה איראנית-צפווית של דיוקנאות נשים וגברים צעירים. הקדרים הצפווים אף הצטיינו בהכנת אריחים מזוגגים בצבעים שונים.

הציור הצפווי הושפע מאסכולת הציור בהראת'. בטבריז אליה גלו ציירי הראת' לאחר שהצפווים עלו לשלטון, התפתחה אסכולה נוספת שהמשיכה את הסגנון הריאליסטי של עיר מולדתם, לצדה התפתחה מסורת רישום ודיוקנאות

יעניין אתכם גם: מוזיאונים בישראל, מוזיאונים בשבת, אירועים לילדים בירושלים, מוזיאונים מומלצים בישראל

*צילום: אבשלום אביטל