אמנות מוגולית

חדירת התרבות המוסלמית להודו החלה כבר במאה השביעית עם השתלטות המוסלמים על חלקים ניכרים מתת היבשת ההודית. במאות הבאות, אמנות האסלאם השתרשה בהודו כתוצאה מנסיבות היסטוריות כפלישתם להודו של נוודים תורכים, כינונן של שושלות מוסלמיות בהודו ועוד. ב-1192 הייתה דלהי לבירת הקיסרות המוסלמית-ההודית המאוחדת. עם כיבוש תימור והתחלת הממלכה התימורית, נפלה קיסרות זו.

אמנות האסלאם בהודו מתאפיינת במיזוג מסורות הינדואיות ומסורות אסלאמיות. הממצאים כוללים נרגילות, קופסאות, כלי קטורת וקנקנים - כולם עשויים כסף וזהב משובצים באבני חן ומעוטרים בדגמי צמחים חיות ואדם בעבודת ניילו ואמייל - שהיו חביבים על הקיסרים המוגולים. כלי "בידרי" על שם בירת הממלכה בידאר בתקופת שיטונו של אחמד שאה, באמצע המאה ה-15, מתבלטים בטכניקת עיטור ייחודית להודו. תחילה השחירו את פני הכלי, ואז חרתו עליו את הדגם שהתבלט כנגד הצבע השחור, ולבסוף שיבצו במתווה החרות חוט או עלה עשויים כסף או פליז. נמצאה קבוצת כלים מהתקופה הזו שגילופיה עדינים מאד וכן כלים מבדולח הסלע - כל אלה משובצים באבני חן וחוטי זהב.

אמנות הזכוכית של התקופה הושפעה מכלי הזכוכית באירופה, ועוטרה בהזהבה. בתקופה זו אף מופיעים קופסאות ורהיטים מעץ המשובצים בצדף ושנהב.

שפע כתבי יד המוגולים מתארים בין היתר סצנות היסטוריות של קרבות, תיאורי ציד, אך גם דיוקנאות של הקיסר ונשות החצר בסגנון הריאליסטי. השטיחים, האריגים והתכשיטים בתקופה זו עשירים מאד ומן היפים באמנות האסלאם. אך גולת הכותרת היא הצורפות. במוזיאון מוצג אוסף עצום של תכשיטים מוגולים המשובצים באבני חן, יהלומים, רובינים, אמרלדים ובשפע של פנינים, שהיו משושם של נשים וגברים כאחד .

*צילום: אבשלום אביטל